תל אביב מתנמנמת בַּחום
לִשְׂפַת הים התיכון
עֲצֵלָה, לא כל כך יפה
מתי כבר אוקטובר יבוא
וְרוחות מערב בְּחוּבּוֹ
וְנוּכַל לשוב להתכרבל בַּשמיכה
הַבִיאוּ את הסתיו, שלכת
וְלִיבֵּנו הַאַטוּם וְהַקַר
יִתְרַחֵב וְיִנְשוֹם
הַבִיאוּ את הסתיו
נתרפק עליו
עָלִים יִסְתַחְרְרוּ בַּרְחוֹבוֹת
יִהְיֶה גַעְגוּעַ
תל אביב הִתְהַפְּכַה על גַבַּה
היא הייתה לי סיפור אהבה
בַּסוף גיליתי שהיא פרוצה
מוּתר להיות עצוב
נעים להיות עצוב
בתפקיד הַאַהוּב
שעליי הוא כל כך אַהוּב